אחד הניתוחים הנפוצים היום ביותר בעולם המערבי הוא ניתוח הגדלת חזה. ניתוח זה נעשה בהרדמה כללית שבמסגרתו מכניסים מישתל המכיל נוזל סיליקון אל השד ומגדילים אותו.
בניגוד לשנים עברו בהן נפוצו שמועות שהסיליקון דולף, נודד או מסרטן, כיום ידוע ששמועות אילו אינן נכונות. הסיליקון נמצא בתוך מעטפת חזקה ביותר שאינה דולפת או מתפוצצת, ולראיה ניתן אפילו לעמוד על מישתל הסיליקון מבלי שיגרם לו כל נזק ומחקרים של עשרות שנים הוכיחו שהסיליקון הנמצא בתוך מעטפת המישתל אינו דולף וחומר הסיליקון אינו מסרטן.
את המישתל ניתן להניח בשני מנחים. מנח אחד תת שדי והמנח השני מתחת לשריר הפקטורלי הגדול.

איך קובעים היכן להניח את המישתל?
כאשר למנותחת ריקמת שד בעובי של לפחות 3 ס"מ אפשר להניח את המישתל מתחת לשד מבלי לחוש בו כלל. כאשר ריקמת השד היא דקה ודלה ובכל זאת נניח את המישתל מתחת לריקמת השד. המנותחת תחוש במישתל ובגבולותיו מתחת לשד והתוצאה האסטתית תהיה גרועה. במקרה זה יש להניח את המישתל מתחת לשריר הפקטורלי הגדול ונותן תוצאה אסטתית מעולה.
הניתוח מבוצע בהרדמה כללית ואורך כשעה.

קיימות מספר דרכים להכנסת המישתל. השיטה הנפוצה ביותר היא דרך הקפל התת שדי. מבצעים חתך של כ-4-5 ס"מ בקפל התת שדי, בונים כיס ומכניסים את המישתל. בשיטה השניה מבצעים חתך בקו בין העטרה לעור השד בצורת חצי סהר. בשיטה השלישית מבצעים חתך בבית השחי ומשם מכניסים את המישתל.

קיימים שני סוגי מישתלים. אחד הוא המישתל העגול הסטנדרטי המקובל יותר אצל בני נוער ונותן לשד מראה עגול יותר. השני הוא המישתל האנטומי הנותן לשד מראה אגסי יותר וטבעי יותר.
בקשר לגודל המישתל, לסוג המישתל, איזה סוג של חתך יבוצע והאם המישתל יונח מעל השריר או מתחת לשריר, בכל השאלות האלה ינתנו תשובות בזמן ההתייעצות עם הרופא.
בכל אופן אין בהכנסתת המישתל סיכון וניתן להניק ללא כל בעיה.

חשוב לדעת שהגדלת חזה לא תרים שד צנוח, נהפוך הוא, השד יצנח יותר. הדבר משול לגרב שתוכנס בה אבן, הגרב תשקע יותר.

לאחר הניתוח יש תחושת לחץ כי עור החזה מתמתח. תחושה זו הולכת ונעלמת במשך תהליך ההחלמה. יש צורך בלבישת חזיה מיוחדת במשך כחודש ימים. יש להימנע מהרמת משאות כבדים ועיסוק בספורט למשך כחודש.